שפת הרגש- קבלה, חופש ואהבה

תוכן עניינים

מהו הצורך הרגשי אחריו אנחנו רודפים ולמה?

מה שכולנו באמת רוצים זה להרגיש טוב.

לפעמים מתבלבלים בעצמים המסמלים הרגשה טובה כמו בית גדול, כסף, זוגיות וכו’ ושוכחים שההרגשה הטובה לא תלויה בהם ולא תלויה בדבר! כשאנחנו מודעים לזה אנחנו הופכים להיות בלתי תלויים.

 כשברור לנו שהמצב הרגשי הוא מה שאנחנו רוצים ולא הנסיבות אנחנו בהירים וברורים להגשמה עצמית.

בואי תעשי תרגיל קטן:

עצמי עיניים ותשאלי את עצמך

מה הפחד הכי גדול שלי?

ואם הוא יתממש מה הדבר הכי נורא שיכול לקרות?

ואם הדבר הזה קרה מה יקרה אז?

בסופו של דבר מגיעים לתשובה שאני יהיה עצוב/ה.

הפחד הוא לא מהדבר עצמו, הוא מאיך אני ארגיש כשהדבר יקרה,

הפחד הוא מהרגש!

תרגיל הופכי:

תעצמי עיניים ותשאלי את עצמך:

מה הדבר שאני הכי רוצה שיקרה?

ואם הוא כבר התממש מה קורה אז?

ואם הדבר הזה קרה מה קורה אז?

בסופו של דבר התשובה תהיה אני יהיה מאושר/ת.

הרצון האמיתי הוא לא לדבר עצמו, הוא מאיך אני ארגיש כשהדבר יקרה,

הרצון הוא לרגש!

שפת הרגש- קבלה, חופש ואהבה.

שפת הרגש- קבלה, חופש ואהבה

הרגש הוא אנרגיית חיים הנמצאת בתוכנו המהווה גשר בין הגוף הפיזי לנשמה.

אפשר ממש לחוות רגש כגל בתוך הגוף או כחלקיק, טבעו של הרגש להיות כגל הזורם ונע בחופשיות בתוך גופינו.

על מנת לאפשר תנועה רגשית נכונה ובריאה אנחנו נכיר את הרגשות ונפגוש אותם ובכך נקבל אותם כמערכת עצמאית המחברת אותנו לצורך הנשמה.

כשאנחנו מקבלים את הרגש הוא יכול לנוע כגל,

כשאנחנו מתנגדים לרגש הוא נתקע בגוף ונהיה חלקיק המייצר מועקה, כאב, חולי וכ’ו.

כשאנחנו פוגשים את הרגש ללא שפיטה של טוב או רע, רק מקשיבים לאנרגיה בגוף, מאשרים אותה ומקבלים אותה היא מקבלת ריפוי עמוק.

גוף הרגש עובד עם חופש פנימי-

החופש להרגיש הכל!

כשאנחנו מגיעים לרגשות מתוך חופש הם נהפכים לחוויה מעצימה ומתמירים את עצמם לאהבה עצמית.

הבחירה הגבוהה של הנשמה היא להרגיש את הרגש הזה שצף, למרות שזה מרגיש שהרגש הוא זה שבוחר אותנו, לנו יש אפשרות בחירה כל הזמן באיך לפרש ולהביע אותו. רק שלרב אנחנו ממהרים להגיב ואנחנו לא באמת עוצרים לפגוש את הרגש מה שמאפשר מרחב בחירה.

רגש מקור = אהבה:

כל הרגשות מגיעים מתוך נטישה עצמית. כשנטשנו את התפקיד שלנו שהוא לתת אהבה ללא תנאים. כשאנחנו רוצים לקבל אהבה, אנחנו בעצם מאמינים בחוסר אהבה, מה שלא אפשרי כי אנחנו האהבה עצמה..לכן, האהבה העצמית לובשת תחפושת של רגשות המחייבים את היחס שלנו על מנת שנתחבר ונזכר במהות שלנו מחדש. אור ואהבה.

שפת הרגש- קבלה, חופש ואהבה.

מהם הרגשות ומהי אהבה?

יש רגשות בסיס:

שמחה

עצב

כעס

פחד

כל שאר הרגשות הן תמהיל בין הרגשות הללו. לדוג’ אשמה זה תמהיל של כעס ופחד.

אהבה היא התנועה בין כל הרגשות.

אהבה היא לא לרצות לשנות, כשהיא לא באה לשנות אז הכל משתנה.

הקשבה היא אקט של אהבה.

שפת הרגש- קבלה, חופש ואהבה.

הרגש הוא אני אבל אני לא הרגש-

לא לקחת אישית.

ממש כמו שאלוהים הוא אנחנו אבל אנחנו לא אלוהים, כך גם ברגש. הרגש הוא אנחנו אבל אנחנו לא הרגש.

הרגש הוא תופעה, מופיע והולך. לכן אנחנו לעולם לא יכולים להיות הוא. אנחנו המרחב המכיל אותו ומנווט אותו.

רגשות ממש כמו מערכת העיכול, מחזור הדם וכל המערכות בגוף. רק שמנגנוני המחשבה והרגש עוברים דרך המודעות שלנו.

אך למרות שאנחנו מודעים לקיומו של הרגש, הוא לא אומר עלינו כלום! זהו מנגנון מחזורי המקיים את עצמו דרכנו והוא בונה את האני שלנו בכל רגע ורגע.

כשאין פחד מהרגשות אפשר לגעת במהות שלהם ובסיבה שלשמה הן קיימים- אהבה.

יש הבדל עצום בין:

“אני כועס”

לבין:

“יש בי כעס”

הרגש כמצפן- מהרצון לקבל לרצון לתת:

 אנחנו היוצרים של העולם שלנו. לכן, עלינו להשוות צורה עם אלוהים על מנת להרגיש מיושרים ושמחים.

כשאנחנו בנתינה הרגשות מתאפסים. אנחנו לוקחים אחריות על היצירות שלנו ורואים את העולם דרך העיניים של היוצר.

כשאנחנו ברצון לקבל יש גישה קורבנית לא מיושרת עם הנשמה ועם הדרך שבה אלוהים רואה את הדברים ונוצרים רגשות על מנת שנפגוש אותם ודרכם ניזכר בדרך הנכונה לראות את הדברים.

כותבת: סיון סבג

זוגיות משלימה

נראה לאחרונה לפני שעה

נא לציין שם וטלפון