ציניות: מהי וכיצד ניתן להשיל אותה מאיתנו?

 

 

מה זה ציניות? 

 

אנחנו מרגישים ממורמרים, כועסים, אנשים נראים לנו לא נעימים ולא חכמים במיוחד ובכלליות אנחנו רואים הרבה שליליות בעולם. 

אנחנו מראים לעולם צד מסויים שהוא יותר קליל, אבל בתוכנו חווים כבדות, עייפות, מצבי רוח קיצוניים ולעיתים התקפי זעם.

 

ואם נדבר רגע בלי ציניות- אם נהיה כנים עם עצמנו, נראה שיש בתוכנו את המקום שרוצה להוריד כבר את השריון הזה מהלב שלנו, משהו שרוצה להרגיש, להתלהב, להיות כנה עם מה שהוא ועם מי שהוא.

 

ציניות מלשון צינה, הציניות מצננת את החיים ומקררת את האדם. 

כל דבר שיש בו התלהבות, מיד מגיעה הציניות לכבות אותה. היא מכבה אותה ברוח מקפיאה.

 

ציניות- מאיפה הכל התחיל?

 

לעיתים אנחנו חווים מצבים מאתגרים בגילאים צעירים שדוחפים אותנו לפתח מנגנון הגנה על מנת שנשרוד ונחוש בטוחים. 

כאשר לדוגמא אנחנו נפגעים מאדם בסביבתנו הקרובה ואנחנו מרגישים שאין ביכולתנו לדבר על זה ולשנות את זה, אנחנו נפתח דרך תקשורת עם אותו אדם שתנסה “לעקוף” את הכעס שאנחנו חשים כלפיו. 

מנגנון השרדות זה גורם לנו לאמץ ציניות.

 

לרב מקור הציניות הוא כעס שבא לידי ביטוי בדרך יותר “נחמדה” או “הומוריסטית” אבל בעצם זהו סוג תקשורת הרסני לאורך זמן שמונע מאיתנו להיות אינטימיים עם עצמנו ועם העולם, מונע מאיתנו כנות, אמת, תום, תקווה ואמונה. 

 

המערכת הרגשית בגוף שלנו רוצה זרימה ותנועה חופשית. כאשר יש איזשהו כעס לא מעובד הוא נשאר ומחכה (לפעמים שנים או חיים שלמים) עד שנראה אותו ונשחרר אותו. 

עד אז הכעס יחפש מצבים בהם אפשרי עבורו להראות את עצמו ולבוא לידי ביטוי- זהו המרמור המוכר והשליליות שתמיד שם.

 

עם השנים אנחנו כבר מגדירים שזה “אופי” ושזה כבר מי שאנחנו, אבל לא יודעים שבעזרת פעולות פשוטות אפשר לשחרר את אותו רגש תקוע ולחוות שינוי עמוק בחווית החיים שלנו ולשפר את התקשורת שלנו עם אנשים ועם עצמנו.

ציניות כמנגנון הגנה

 

ציניות מתפתחת כמנגנון הגנה, היא באה להגן על העולם הפנימי שלנו, אנחנו בעצם מגוננים על המקומות החלשים בתוכנו ומפחדים להודות בהם, אפילו מול עצמנו.  חרדת אינטימיות היא בעצם המקור הציניות. אנחנו כל כך מפחדים להרגיש את אותם המקומות החלשים בנו שנעדיף לזרוק הערה עוקצנית ולהשאיר את זה רדוד רק כדי לא להתמודד עם הכאב שזה מציף בתוכנו.

 

ציניות ואינטימיות רגשית הן שתי קצוות,

 

מקצה אחד אנחנו אינטימיים רגשית, כאשר אנחנו מרגישים את האחר ללא תנאים ומהקצה השני תהיה הציניות, אין חיבור רגשי ואנחנו מרגישים רק את עצמנו.

 

איך מתמודדים עם ציניות? 

 

  1. מודעות – אנחנו צריכים להתחיל לפתח את המודעות מתי אנחנו נמצאים בציניות. כאשר אנחנו מודעים נפתח לנו מימד חדש של בחירה. 
  2. שליטה וממשלה – אנחנו צריכים ללמוד כיצד למשול בציניות ולא הציניות תמשול בנו. 
  3. נחישות – נחשון בן עמינדב היה הראשון לקפוץ למים עוד טרם ים סוף נפתח. אנחנו צריכים לקפוץ לתוך המים של העבודה העצמית, ולא לוותר, גם שהציניות הפכה להיות חלק מאיתנו, הנחישות שלנו יכולה לפתוח את ים סוף האישי שלנו. 
  4. אמונה – אנחנו צריכים ללמוד לתת תוקף למהות שלנו (חוכמת הקבלה, הרב אריק נווה), אמונה גם מלשון אימון, אנחנו צריכים להתאמן אינספור פעמים על מנת לצלוח את ים סוף. 
  5. טיפול רגשי – בעזרת כלים פשוטים אפשר לשחרר את שריון הציניות. יש שם רגשות מודחקים שצריכים לעבור עיבוד, כעס, חוסר אונים, תסכול, עצב. יש כאן לעבור מספר שלבים ובמרבית המקרים צריכים עזרה.

 

ציניות ביהדות 

ציניות תובעת מאיתנו את הדבר היקר מכל – אמונה. 

אמונה בחיים, אמונה באנשים, אמונה פשוטה בבורא עולם. יש איזה משהו ברקע שתמיד סקפטי, מלגלג. 

“אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב” (מזמור ראשון של תהילים). 

 

מדבר צין זה המדבר האחרון שעברו בני ישראל בדרך לארץ כנען, 

אנחנו צריכים לחצות את הציניות בתוכנו כדי להתחבר לקדושה. 

למרבה הפלא מדבר צין ממוקם בין ארץ עמלק וארץ מדיין (במקרא) . 

את העמלק תיארו  חז”ל “אשר קרך בדרך”, קרך זה מלשון קרירות, העמלקי נוהג לצנן כל דבר, ארץ מדיין מלשון דמיון, הדמיונות שיש בתוכנו. וככה מדבר צין ממוקם בין הקרירות לדמיון ושם בדרך לארץ הקודש אנחנו צריכים לחצות את מדבר הציניות. זו קריעת ים סוף האישית של כל אחד מאיתנו. בכולנו קיים ציניות ברמה כזו או האחרת, השאלה עד כמה אנחנו נותנים לה ביטוי בחיינו.   

ציניות בזוגיות

 

הזוגיות באה ללמד אותנו אינטימיות רגשית, בן הזוג הוא השתקפות, ממש כמו מראה, עד כמה אנחנו אינטימיים מול עצמנו, כאשר ציניות שורה על הזוגיות היא מקפיאה את מערכת היחסים, במקום חום, אהבה ואינטימיות יש קור רגשי, לאורך זמן זה אוטם את הלב ויוצר הפרדה בין בני הזוג. 

במקום מרחב אוהב יש מרחב שיפוטי וביקורת שמייצר הרבה מריבות וחוסר הבנה. 

הציניות מצננת כל התלהבות בקשר, מכבה ומקטינה את בן הזוג והתרומה שלו לחיים שלנו. 

בתוך זוגיות אנחנו צריכים ללמוד ללמוד להכיל את בן הזוג בכל המצבים שלו, לייצר מרחב  אוהב ותומך, מרחב שבו אפשר לא להיות מושלמים, אפשר לטעות, אפשר להביא את כל הצדדים שלנו. 

 

לסיכום, 

 

אנחנו צריכים נחישות כדי לאזור אומץ להכנס לתוך ים סוף של השינוי, אבל בשביל לחצות את ים סוף אנחנו צריכים אמונה. 

זה דורש מאיתנו לשים את הציניות בצד, להסיר את החומות, להוריד בתהליך מובנה ובזמן המתאים את הביצורים מהלב, ולתת לאוויר להיכנס לחלל הבטן והלב, לנשום עמוק, ולחצות את נהר השינוי. 

לא משנה כמה עמוק אנחנו נמצאים בבוץ הציני, ואכן זה בוץ טובעני מאוד, אנחנו צריכים לפתח בתוכנו את כוח ההתנגדות, לעשות את כל המאמצים שיש בכוחנו כדי להתגבר ולכבוש את הציניות ולהתמיר ולנתב אותה לעולמות חדשים יפים וטובים הרבה יותר. 

 

רוצה להשיל את הציניות ממך? להיות עצמך בלי מסיכות?

קבעו פגישת ייעוץ קצרה וממוקדת בנוגע לטיפול בציניות עוד היום

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

זוגיות משלימה

נראה לאחרונה לפני שעה

מה מספר הטלפון שלך?

רן וסיון

צוות היועצים הזוגיים של זוגיות משלימה

רוצים שנדבר?

השאירו פרטים כאן ונחזור אליכם בהקדם